התיהר
הִתְיַהֵר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התייהר |
| שורש וגזרה | י־ה־ר, גזרת השלמים |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- התפאר, התגאה בהגזמה בעצמו או במעשיו.
- "כל המתיהר, אם חכם חכמתו מסתלקת ממנו" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף סו ע' ב)
- "שאין עושין אלא להתיהר בו וכל המתיהר נופל בגיהנם..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, דף י', ב')
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל משורש מקראי.
תרגום[עריכה]
- אנגלית: boast
| השורש יהר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|