המילה התגלגלה ללשוננו דרך לשון חז"ל בארמית: "עולא איקלע לפומבדיתא, קריבו ליה טירינא דתמרי. אמר להו: כמה כי הני בזוזא? - אמרו ליה: תלת בזוזא." (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פח, עמוד א). תרגום: "עולא (אָמוֹרָא מא"י) הזדמן לעיר פומבדיתא (שבבבל), הגישו לו סל של תמרים. אמר להם: כמה מאלו בזוז אחד? ענו לו: שלושה בזוז". אל לשון חז"ל הגיעה המילה מפרסית: tiryân, מִכסה.
