מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
טפחות
|
| הגייה* |
tfakhot
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
|
| שורש |
ט־פ־ח
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא דבר מדוד וקצוב.
מן טפח מידה קטנה.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
טפחות
|
| הגייה* |
tfakhot
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
|
| שורש |
ט־פ־ח
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- האבנים העליונות בבנין. ראשי העמודים התומכים את הגג.
- "כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדֹּת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת" (מלכים א ז')
- לשון רבים של טפח. השם נקבע משום שגודלן של האבנים בזמני קדם היה קטן כטפח.
- שאול מן מצרית הכתובה בכתב חרטומים בכתובת המתוארכת לתקופת השושלת ה-18 במצרים , בהגיית טֶפְּ-חוֹת (Tp-ḥwt) בהוראת גג הארמון [1]
- ↑ J. Černý : "The Journal of Egyptian Archaeology" Vol. 49 (Dec. 1963), p. 173
