מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
טחול
|
| הגייה* |
tchol
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ט־ח־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קְטוֹל
|
| נטיות |
ר׳ טְחוֹלִים, טְחוֹלֵי־
|
הריאה באדום והטחול בירוק
- לשון חז"ל בלוטה גדולה הממוקמת משמאל לקיבה ומתחת לסרעפת בבטן של בעלי חוליות. גודלו באדם כגודל אגרוף ומשקלו בין חמישים למאה גרם.
- ”חוֹתֵךְ מֵעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, מֻתָּר בַּאֲכִילָה; מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת, אָסוּר בַּאֲכִילָה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ד, משנה א)
- ”דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, דַּם בֵּיצִים, דַּם דָּגִים דַּם חֲגָבִים, דַּם הַתַּמְצִית, אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן.“ (משנה, מסכת כריתות – פרק ה, משנה א)
- ”חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַשִּׁדְרָה עִמָּהּ, וְהַטְּחוֹל תָּלוּי בָּהּ, וְהִיא הָיְתָה גְדוֹלָה, אֶלָּא שֶׁל יָמִין קוֹרִין גְּדוֹלָה, שֶׁהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָהּ.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ד, משנה ג)
- המוליזה מתרחשת באופן טבעי בטחול.
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות: אוגריתית – 𐎉𐎈𐎍 (טחל), אכדית ṭulīmu, ארמית – ܛܚܳܠܴ (טְחָלָא), ערבית طِحَال (טִחָאל) [1] .
 ערך בוויקיפדיה: טחול |
- ↑ בלשון שחורי (ערבית דרומית) בהגיית טלהין ṭalHīn
ערך בוויקיפדיה: טחול