מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | טורייה |
| הגייה* | turiya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ טוּרִיוֹת |
טורייה
- מין מעדר בעל להב רבוע רחב וכבד .
- ”ברוך עמד בחצר ועדר בטוריה שלו במרץ“ (אחרי החגים, מאת יהושע קנז, בפרויקט בן יהודה)
- ”אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן / הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה, / וְנַדְלִיקָה שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה, / בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.“ (שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ, מאת זלמן חן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”אח! איפה, איפה הן, / הבחורות ההן / עם הקוקו והסרפן, / עם הטוריה / והשבריה; / למה כבר לא רואים אותן?!“ (איפה הן הבחורות, מאת יוסי גמזו)