שקול

שָׁקוּל

שמדדו את משקלו, שידוע כמה משקלו.
- ”אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי“ (משנה, מסכת תרומות – פרק א, משנה ז)
שווה ל־
- ”גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצוות“ (תוספתא, מסכת נדרים – פרק ב, הלכה ו)
- אם אתה אומר ש.. שקול הדבר ל..
- הוא הוכיח גם כי המשפט שקול לטענה שנסתרה.
לשון חז"ל מאוזן ששני מרכיבים שוים זה לזה ואינו מוכרע לצד אחד.
- ”ואין בי"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה א)
שדעתו יציבה, שאינו נוטה לקיצוניות. שאינו נוהג בפזיזות.
- מאז היותו נער היה רציני ושקול באופן נדיר.
- הוא קיבל החלטה שקולה לאחר בדיקה מקיפה.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שיקול
הגייה^*	shikul
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ק־ל
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ שִׁקּוּלִים נ"ר שִׁקּוּלֵי־ שִׁקּוּלָיו שִׁקּוּלֵיהֶם

עברית חדשה מחשבה שכלית של אדם בעומדו לפני החלטה בעניין שיש בו יותר מברירה אחת.
- רה"מ נמנע מלפרט בנאומו את כל השיקולים שהביאוהו לחתום על הסכם השלום.
- הוא משך ידיו מהעסקה לא משיקולים כספיים, אלא משיקולים אידיאולוגים.
- התברר ששיקוליו היו שגויים.
- והדרישה להיות נאמן לאמיתות אלה אינה נובעת משיקולי תועלת של הפרט או החברה; אלא ה' מציג תביעה זו לאדם רש"ר הירש ויקרא פ"ה י"ג