חרול
מראה
חָרוּל
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרול |
הגייה* | kharul |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ חָרוּלִים |
- לשון המקרא קוץ, שם כולל לקוצים.
- ”בֵּין שִׂיחִים יִנְהָקוּ תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּ.“ (איוב ל, פסוק ז)
- ”וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.“ (משלי כד, פסוק לא)
- ”ר' יהודה בן בתירה אומר: יוצאין בחזרת ובחרול“ (תוספתא, מסכת פסחים – פרק ב, הלכה כא)
גיזרון
[עריכה]- עמנואל לעף זיהה אותו עם מין ממיני הטופח (Lathyrus).[1]
- ככל הנראה מקביל לאכדית: 𒄬𒇻𒊒 ḫallūru - מין קטנית (כנראה חומוס או אפונה), וכן לאוגריתית 𒄷𒌌𒇻𒊒 (חוּרוּלוּ) וסורית: ܚܘܼܪܠܵܐ (חוּרְלָא).[2] ומשם בערבית: خُلَّر (ח'וּלָר). יש אומרים שהמילה שאולה במקור מחורית.
- יש אומרים שנגזר משורש ח־ר־ר (כיון שהקוצים מחוררים) בחילוף ל-ר.
- לדעת טור סיני מלת חרון הבאה בתהילים ”סִּירֹתֵכֶם אָטָד כְּמוֹ-חַי כְּמוֹ חָרוֹן יִשְׂעָרֶנּוּ“ (תהלים נח, פסוק י) אף היא עניינה "חרול" בחילוף למ"ד בנו"ן .
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: לכיד הנחלים |