חרול

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חָרוּל (גם: חָרֹל)[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרול
הגייה* kharul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ חָרוּלִים
  1. לשון המקרא קוץ, שם כולל לקוצים.
    • ”בֵּין שִׂיחִים יִנְהָקוּ תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּ.“ (איוב ל, פסוק ז)
    • ”וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.“ (משלי כד, פסוק לא)

גיזרון[עריכה]

  • יתכן כי מקור השם בשורש ח־ר־ר.
  • באוגריתית באה במקום חרול תיבת חירן והחוקר גורדון סבור שמדובר במילה שאולה מלשון חורית . לדעת טור סיני מלת חרון הבאה בתהילים ”סִּירֹתֵכֶם אָטָד כְּמוֹ-חַי כְּמוֹ-חָרוֹן יִשְׂעָרֶנּוּ“ (תהלים נח, פסוק י) אף היא עניינה "חרול" בחילוף למ"ד בנו"ן .
  • הרב והחוקר עמנואל לעף מזהה את החרול עם מין ממיני הטופח (=לטירוס) המופיע גם במשנה .
  • ארמית, חֹלורֲא [1].
  • מאחר שלא ידוע מהו סוג הקוץ אליו מתייחסת המילה (יש הטוענים כי מדובר בסרפד או בלכיד הנחלים), נקבע המונח כשם כולל לקוצים.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: לכיד הנחלים
  1. בנימין מזר אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג', ירושלים , מוסד ביאליק , תשכ"ה - 1965, 281