חיצון

חִיצוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חיצון
הגייה^*	khitson
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ו־ץ
דרך תצורה	משקל קִטְלוֹן
נטיות	נ׳ חִיצוֹנָה (חִיצוֹנִית) ר׳ חִיצוֹנִים חִיצוֹנוֹת

שנמצא מחוץ למקום מוגדר. שנוטה לצד חוץ במרחב.
- ”וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן[...] וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן“ (מלכים א׳ ו, פסוקים כט–ל)
- ”בְּבֹאָם הַכֹּהֲנִים וְלֹא יֵצְאוּ מֵהַקֹּדֶשׁ אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם“ (יחזקאל מב, פסוק יד)
- ”הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה ר' יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור“ (משנה, מסכת ערלה – פרק א, משנה א)
- ”שני חצרות זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ג, משנה ה)