ספרים חיצונים

סְפָרִים חִיצוֹנִים

לשון חז"ל ספרים שנכתבו בתקופת בית שני לאחר חתימת התנ"ך, ועל־כן לא זכו להיכלל בו.
- ”וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאַפִּיקוֹרוֹס; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בִסְפָרִים הַחִיצוֹנִים [...]; אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק י, משנה א)
- בין מגילות קומראן נמצאו גם הספרים החיצונים – ספר חנוך וספר היובלים.

ערך בוויקיפדיה: הספרים החיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: ספרים חיצוניים וגנוזים