מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
סְפָרִים חִיצוֹנִים
[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ספרים חיצונים
|
הגייה* |
sfarim chitzonim
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר רבוי
|
שורש |
ס־פ־ר; ח־ו־ץ
|
דרך תצורה |
צירוף
|
נטיות |
|
ספר בן־סירא, אחד הספרים החיצונים
- לשון חז"ל ספרים שנכתבו בתקופת בית שני לאחר חתימת התנ"ך, ועל־כן לא זכו להיכלל בו.
- ”וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאַפִּיקוֹרוֹס; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בִסְפָרִים הַחִיצוֹנִים [...]; אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק י, משנה א)
- בין מגילות קומראן נמצאו גם הספרים החיצונים – ספר חנוך וספר היובלים.