חסידה

חֲסִידָה

לשון המקרא סוג עוף במשפחת החסידתיים, בעלת רגליים גבוהות וארוכות ומקור ארוך, ישר וחד.
- ”וְהַחֲסִידָה וְהָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְהַדּוּכִיפַת וְהָעֲטַלֵּף“ (דברים יד, פסוק יח)
- ”גַּם-חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת-עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יהוה“ (ירמיהו ח, פסוק ז)
- ”אֲשֶׁר-שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ“ (תהלים קד, פסוק יז)

בתלמוד מוזכרת ברייתא שמבארת את שמות העופות ובה נאמר על החסידה: ”אמר רב יהודה: החסידה זו דיה לבנה. למה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א)