מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ד. כאשר חיפשה תרגום הולם לביטוי הלועזי הנגאובר, הוחלט להשתמש בשורש ח־מ־ר משתי סיבות: ראשית, יין נקרא גם בשם חמר; ושנית, בתנ"ך נעשה שימוש בשורש במשמעות של "הפיכת מעיים" או אף תסיסה (בדומה ליין) בפועל חמרמר: ”רְאֵה יהוה כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי.“ (איכה א, פסוק כ). המילה חמרמורת נבחרה על משקל סחרחורת וצמרמורת, שגם הן מתארות מיחושי גוף.
ערך בוויקיפדיה: חמרמורת