מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
[ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חמור נושא ספרים
הגייה * khamor nose sfarim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ר ; נ־שׂ־א ; ס־פ־ר
דרך תצורה צירוף
נטיות
לשון ימי הביניים [כינוי גנאי] צטט מתוך ספרים בנושאים שונים בלא שיבין בהם כלום, ועל כן הם אינם משמשים לו להרחבת ידיעותיו .
"אֲנָשִׁים לָמְדוּ הַחֻמָּשׁ וְהַמִּקְרָא וְהִסְפִּיקוּ לָהֶן בְּגִרְסַת הַפָּסוּק מִבְּלִי הֲבָנַת הָעִנְיָן, וְאֵינָם יוֹדְעִים פֵּרוּשׁ הַמִּלוֹת וְשִׁמּוּשׁ הַלָּשׁוֹן וְהֵם בִּתְכוּנַת חֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים ." (תורת חובות הלבבות/שער עבודת האלהים#פרק ד ) ”מוזרות לי שפות אירופיות ואיני בבחינת "חמור נושא ספרים" , כמו שאומר בעל "חובת הלבבות"? לא, לא אצדק“ (מסביב לנקודה י"ח ברנר , בפרויקט בן יהודה ) תרגום שאילה מערבית: كَمَثَلِ ٱلْحِمَارِ يَحْمِلُ أَسْفَارًا (כַמָתָ'לִ אַלְחִמַארִ יַחְמִלֻ אַסְפַרָא[ן]). ייתכן שהניב שאול מן הקוראן. ראו במילון השפה העברית .
הביטוי נזכר בספר הזוהר (זוהר חדש תיקונים כרך ב דף ס"ט ע"ב)
