הפר

הֵפֵר (גם: הֵפִיר)

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הפר, הפיר
שורש וגזרה	פ־ר־ר, גזרת הכפולים
בניין	הִפְעִיל

1. שָׂם לְאַל, גָּרַם לְבִטּוּלוֹ שֶׁל דָּבָר.

   • ”וַיַּעַל מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַגִּלְגָּל אֶל-הַבֹּכִים; וַיֹּאמֶר [...] לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם“ (שופטים ב, פסוק א)
   • ”...וַיָּפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי, אֶל כָּל-תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם“ (יחזקאל מד, פסוק ז)
   • ”וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ, יָנִיא אוֹתָהּ, וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ...“ (במדבר ל, פסוק ט)
   • "וְאַף אם ברית האלוהית לא תָשִׂים רסן דומייה ברוחו לבל יהיה כְּמִתְאוֹנֵן וּמֵפִיר בריתָּהּ... שמשון בלוך, "שבילי עולם א'"
   • "וירגיש בנפשו את החובה לעשות הטוב והישר, בכל עת ובכל מקום ולסבבו, ולָסוּר מֵרע ולהפירֵהוּ..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע א'", עמ' 41

גיזרון

• כבר ממגילת דמשק מופיעה לצד הצורה הכפולה גם בצורה "הֵפִיר"- על דרך נחי ע"ו. מקבילות לפועל זה גם באכדית: parāru, וכן בארמית: אָפֵיר.

נגזרות

• הופר (צורת הסביל)
• הפרה

מילים נרדפות

• השבית
• בטל
• בק

ניגודים

• קיים

ראו גם

• הופר