לדלג לתוכן

ההין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֵהִין

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ההין
שורש וגזרה ה־ו־ן ב
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא העז; אזר אומץ.
    • ”וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי: חָטָאנוּ לַה', אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ; וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה.“ (דברים א, פסוק מא)
    • ”הסבנו על הדשא הירוק ואיש לא ההין להפסיקה בשאלה או בערעור או בקושיה“ (רבקה גובר, מאת שושנה שרירא, בפרויקט בן יהודה)
    • ”כאשר באתי למושבה, לא היה אדם מהין לעשן בפרהסיה ביום השבת. ואילו היום…“ (בעקבי הבן, מאת חנוך הרטוב, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

[עריכה]
  • מילה יחידאית במקרא.
  • פירוש המילה וגיזרונה אינו ברור; יש שפירשו ע"פ המקבילה: וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה“ (דברים א, פסוק נג), כלומר פעלתם בעזות ובחוצפה[1], ואולי מכאן הגיעה ההוראה המקובלת - העזה. אבל לדעת רוב הפרשנים הוא גזור מ-הֵן (ע"פ המקבילה בבמדבר יד, מ): מלשון 'כן', כלומר: אנחנו מוכנים[2], או מלשון "הִנֵּה", שהוא לשון זימון והכנה (כמו: הנני)[3]. אחרים הקבילו לערבית: هَانَ (הָאנָ) בהוראת: זול, קל ערך, כלומר: פעלתם בקלות ראש[4]. וראה עוד ב'פרשנים מפרשים'.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • במדבר רבה (יז,ג): "ותהינו- שהיו אומרים מטיפה לטיפה נתמלא ההין". מיוחס לרא"ש: "וה״פ - בשביל דבר מועט נתמלא סאתינו, כלומר בשביל דבר מועט כעס ה׳ עלינו."
  • ריב"ש: "ותהינו – כשאמר לכם הקב״ה: ראה נתתי לפניכם את הארץ (דברים א, ח), אמרתם: לא, שלא רציתם לעלות. וכשאמר: לא תעלו ולא תלחמו – אמרתם: הן, ותהינו."
  • מלבי"ם (אילת השחר אות תריא): "ומן מלת אין נגזר פעל מאן לדעת חז"ל, כמו שמן הן נגזר ותהינו לעלות ההרה."
  • פשיטתא: "ואתגרגתון" - מלשון הסתה ושכנוע, כלומר עודדתם אחד את השני לעלות.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ר"י אבן בלעם.
  2. רד"ץ הופמן, והשווה ריב"ש המובא ב'פרשנים מפרשים'.
  3. רש"י, רשב"ם, ראב"ע ועוד. וכעי"ז בתרגום ניאופיטי: "וזרזתון".
  4. מובא ברד"ץ הופמן.

ראו גם

[עריכה]