מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | הגמוניה |
| הגייה* | hegmonya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | הגמון + ־ִיָּה |
| נטיות | ר׳ הֶגְמוֹנְיוֹת; הֶגְמוֹנְיַתֺ־,ר׳ הֶגְמוֹנְיוֹת־ |
- לשון חז"ל משרתו של פקיד מלכות, נציב או מגיסטרט רומי; וגם מחוז שלטונו של אותו מגיסטרט.
- "א"ר תנחומא: לאחד שנטל הגמוניא מן המלך. עד שלא הגיע לבית אוריין שלו, היה מהלך כפגן. כיון שהגיע לבית אוריין שלו, היה מהלך כקאלמין ." (בראשית רבה נ ב)
- "המביא [גט] ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים, צריך שיאמר: בפני נכתב ובפני נחתם. רשב"ג אומר: אפילו מהגמוניא להגמוניא." (גיטין ב א)
- עברית חדשה שליטה, שלטון עליון, עליונות, השפעה.
- מיוונית: hegemonia) ἠγεμονία) - מחוז ממשל.[1]
- רש"י על גיטין ב א: מהגמוניא להגמוניא - בגמרא מפרש עיר אחת שהיו בה שני הגמונים ומקפידין זה על זה שלא יהו בני הגמוניא זו נכנסים לחברתה:
- רמב"ם על גיטין ב א: הגמוניא – פקידות.
- ↑ נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים. האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט.
