מהתנ"ך: ”כּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִי וְצוֹם הַשְבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָשׂוֹן וּלְשִמְחָה וּלְמעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָלוֹם אֱהָבוּ“ (זכריה ח, פסוק יט) שמשמעותו הפשטנית היא, כי למרות שעל פי אמות המידה של אמת וצדק, ראוי עם ישראל לגלות שהגיעה לאחר חורבן בית ראשון, אשר הצומות הנזכרים נקבעו לזכרו. בבוא היום, ה' יטה חסד לבני עמו ויעשה עימם שלום, וימי התענית ייהפכו לימים טובים.
הביטוי אינו משמש בשפת הדיבור היומיומי, אלא כמשפט בסגנון ספרותי החותם התכתבויות תורניות, כגון: פסקי דין בבוררויות, הסכמים שלאחר מחלוקת, ובעת הצגת דעה מנוגדת בעת כתיבת שו"ת וכדומה.
ערך בוויקיפדיה: האמת והשלום אהבו