מארמית: : דַּיְסָא . "חלש ליביה, שְׁרף פינכא דדייסא." (תענית כד ב) במקור מאכל עשוי גרעיני דגן כתושים. ”שוקא דדיסא“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כה, עמוד ב)דַּיִס[2] קרוב לשורש ד-ו-שׁ, דַּיִשׁ (חילוף שׁ/שׂ הנפוץ בין ערבית לעברית וחילוף שׂ/ס נפוץ בלשון חז"ל).
ערך בוויקיפדיה: דייסה