דיסה
מראה
דַּיְסָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דייסה |
| הגייה* | daysa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | דַּיְסַת־, ר׳ דַּיְסוֹת[1] |

- לשון חז"ל תבשיל רך, נוזלי וסמיך העשוי מדגנים המבושלים בחלב.
- ”ויהי גם לחם לפי הטף… ביומא דפגרא – כאשר "באה הברכה במשלח ידה" – שבה אמי הביתה בערב, שׂמחה וטובת לב, ותעשׂ לנו דייסה של כוסמת.“ (בתולה נישאת, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”בתוך כך הספיקה גלה-ינטה לערוך את השולחן, ותשׂם עליו את תופיני הגבינה והחמאה ואחר כך – דייסה מטוגנת בחמאה ומעורבה בחלב-נוקשה.“ (הדוד העשיר, מאת מרדכי ספקטור, תרגום: אורי ניסן גנסין, בפרויקט בן יהודה)
- ”לחם לבן הנאפה בתנור שבמסדרון על ידי העוזרת הערביה, שותים כוס קקאו, סועדים בלחם לבן מרוח בחמאה, שותים כוס חלב חמוץ, מה שאהוב עלי ביותר זו דייסת סולת עם חלב חם, ויש תמיד זיתים ירוקים על השולחן.“ (היינו כחולמים, מאת פנחס גוברין, בפרויקט בן יהודה)
- נהוג לתת לתינוקות קטנים דייסה.
גיזרון
[עריכה]- מארמית: : דַּיְסָא . "חלש ליביה, שְׁרף פינכא דדייסא." (תענית כד ב) במקור מאכל עשוי גרעיני דגן כתושים. ”שוקא דדיסא“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כה, עמוד ב) דַּיִס[2] קרוב לשורש ד-ו-שׁ, דַּיִשׁ (חילוף שׁ/שׂ הנפוץ בין ערבית לעברית וחילוף שׂ/ס נפוץ בלשון חז"ל).
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- איטלקית: polenta
- אינדונזית: bubur
- אירית: leite
- אנגלית: porridge
- אספרנטו: griaĵo, kaĉo
- ארמנית: շիլա (תעתיק: šila)
- גרוזינית: ფაფა (תעתיק: papa)
- גרמנית: Brei
- דנית: grød
- הולנדית: pap
- הונגרית: kása
- וייטנמית: cháo
- ולשית: uwd
- טגלית: lugaw
- יוונית: χυλός (תעתיק: chylós)
- ἀθᾰ́ρη (תעתיק: athắrē)
- יידיש: קאַשע, ברײַ
- יפנית: 粥 (תעתיק: kayu)
- לטינית: puls, pappa
- מלאית: bubur
- נורווגית: grøt
- ספרדית: gachas, puches
- ערבית: عصيدة (תעתיק: עַצִידָה)
- ثريد (תעתיק: תַ'רִיד)