דחן
מראה
דֹּחַן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דוחן |
הגייה* | dokhan |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ח־ן |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ דְּחָנִים; דָּחְנֵי⁻ |
- לשון המקרא דגן קיצי שמוצאו במרכז אסיה ,תוצרתו משמשת מספוא לבהמות, וכמזון־דחק עבור האדם .
- ”וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד...“ (יחזקאל ד, פסוק ט).
- ”אֵלּוּ חַיָּבִין בַּמַּעַשְׂרוֹת וּפְטוּרִין מִן הַחַלָּה: הָאֹרֶז, וְהַדֹּחַן, וְהַפְּרָגִים, וְהַשֻּׁמְשְׁמִין, וְהַקִּטְנִיוֹת, וּפָחוּת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים בַּתְּבוּאָה.“ (משנה, מסכת חלה – פרק א, משנה ד)
גזרון
[עריכה]- מקבילות בערבית ובארמית-ישראלית: "דּוחינָא", ארמית-סורית: ܕܘܚܢܐ (דּוּחְנַא) .
הערה
[עריכה]- רבי יוחנן בן נורי, במאה השנייה לספירה, הזכיר את הדוחן כסוג דגן המחמיץ, בניגוד לעמדת התנאים האחרים (פסחים לה ע"א). מחלוקת זו שבין התנאים, יש בה כדי להעיד על חוסר היכרות עם הדוחן,בליווי הקושי של המפרשים בזיהוי הדוחן חוקר הבוטניקה והזאולוגיה - יהודה פליקס שיער כי אחד מסוגי הדוחן "דורה", המכונה גם "סורגום", וגם האורז הוכנסו לארץ ישראל בימי רווחה כלכלית יחסית (ביחס לתקופת המקרא),ולקראת סוף ימי בית שני .
תרגום
[עריכה]- אנגלית: millet
- ספרדית: mijo
- ערבית: دخن (תעתיק: דח'ן)
- רוסית: просо
- תאילנדית: ข้าวฟ่าง
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: דוחן |
טקסונומיה בוויקימינים: Panicum miliaceum |
- "מערבין בפת אורז ובפת דוחן – דוחן תרבותי" מאת: ד"ר משה רענן.