מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא דובב
שורש וגזרה ד־ב־ב
בניין פִּעֵל
לשון המקרא דבר .
”...דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים.“ (שיר השירים ז , פסוק י ) הילד לא פצה את פיו עד שהמורה דובבה אותו.
המשטרה הכניסה מדובב לתא החשוד.
כדי לדובב את הסרט החדש, גויסה שורה של שחקנים מפורסמים.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מאותו שורש כמו דִבָּה .[ 1]
בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V באכדית, מצוי הפועל : "דָבְּאָּבֻּ" dabābu במשמעות לדבר , לאמור [ 2]
צורה בבניין קל מופיעה בתלמוד: ”שפתותיו דובבות בקבר“ (בבלי, מסכת יבמות – דף צז, עמוד א )
יש הגורסים בהקשר הקולנועי את הצורה דִּבֵּב מאנגלית: כפיל .
↑ אבן עזרא על שיר השירים ז' י': מרחש מלשון דבה.↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny, עמ': 6
