דובב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דּוֹבֵב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | דובב |
| שורש וגזרה | ד־ב־ב |
| בניין | פִּעֵל |
- גרם לאחר לדבר.
- ”...דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים.“ (שיר השירים ז, פסוק י)
- הילד לא פצה את פיו עד שהמורה דובבה אותו.
- המשטרה הכניסה מדובב לתא החשוד.
- כדי לדובב את הסרט החדש, גויסה שורה של שחקנים מפורסמים.
- הָגָה דיבור לא רצוני, דיבור של מת.
- ”שפתותיו דובבות בקבר“ (בבלי, מסכת יבמות – דף צז, עמוד א)
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מאותו שורש כמו דִבָּה.[1]
- בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V באכדית, מצוי הפועל : "דָבְּאָּבֻּ" dabābu במשמעות לדבר, לאמור [2].
- יש הגורסים בהקשר הקולנועי את הצורה דִּבֵּב, לפי המונח מאנגלית: dubbing, קיצור של double – כפיל.
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ אבן עזרא על שיר השירים ז' י': מרחש מלשון דבה.
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny, עמ': 6