דברים בגו

דְּבָרִים בְּגוֹ

לשון חז"ל יש סיבה לדבר, יש טעם לדבר. יש טעם והסבר נסתר שבלעדיו יש קושי להבין.
- ”אמר קרנא דברים בגו אם גט למה מיאון? ואם מיאון למה גט?“ (בבלי, מסכת קידושין – דף מד, עמוד ב)
- "ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם, אמר קרנא: דברים בגו, יודע היה יעקב אבינו, שצדיק גמור היה [...]." (כתובות קיא א)
[עממי] יש בדברים ממש, דברים נכונים.
- ”מעקימות שפתיו של אבי ירא־השמים, בעת הוצאתי את השם "ביאור" מפּי, נוכחתי כי יש דברים בגו.“ (תורה ואגדה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”האם החבלנים זועקים לחינם או שמא יש דברים בגו?“ ("דבר", 18 באוקטובר 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

בלשון חז"ל הכוונה שיש קושיה ותמיהה לכאורה באמרה.
ארמית - "גוא" ”שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ נְפַלוּ לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא “ (דניאל ג, פסוק כג), סורית - ܓܘܐ , בהוראת: תוך, בסיס. לפיכך "יש דברים בגו" - יש דברים בבסיסו, קרי יש יסוד להנחות.