מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | דברה |
הגייה* | divra |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ד־ב־ר א |
דרך תצורה | |
נטיות | דִּבְרַת־ |
- לשון המקרא גורם, סיבה.
- ”אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל אֵל וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי.“ (איוב ה, פסוק ח)
- ”אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם.“ (קהלת ג, פסוק יח)
- ”בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה.“ (קהלת ז, פסוק יד)
- ”אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים.“ (קהלת ח, פסוק ב)
- ”נִשְׁבַּע יְהוָה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק.“ (תהלים קי, פסוק ד)
השורש דבר א |
השורש ד־ב־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ד־ב־ר א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
דּוֹבֵר
(ב׳ פעוּל: דָּבוּר) |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
נִדְבַּר |
נִדְבָּר |
יִדָּבֵר |
הִדָּבֵר |
לְהִדָּבֵר |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
דִּבֵּר |
מְדַבֵּר |
יְדַבֵּר |
דַּבֵּר |
לְדַבֵּר |
פֻּעַל |
דֻּבַּר |
מְדֻבָּר |
יְדֻבַּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִדַּבֵּר |
מִדַּבֵּר |
יִדַּבֵּר |
הִדַּבֵּר |
לְהִדַּבֵּר |
|
|