מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
דיבורית
|
הגייה* |
diburit
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ד־ב־ר א
|
דרך תצורה |
דבור + ־ִית
|
נטיות |
|
- התקן המאפשר לדבר בטלפון הנייד בלי להצמידו אל הפנים.
- בעת נהיגה מומחץ להשתמש בדיבורית.
עברית חדשה משורש מקראי
השורש דבר א
|
השורש ד־ב־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ד־ב־ר א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
דּוֹבֵר
(ב׳ פעוּל: דָּבוּר)
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
נִדְבַּר
|
נִדְבָּר
|
יִדָּבֵר
|
הִדָּבֵר
|
לְהִדָּבֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
דִּבֵּר
|
מְדַבֵּר
|
יְדַבֵּר
|
דַּבֵּר
|
לְדַבֵּר
|
פֻּעַל
|
דֻּבַּר
|
מְדֻבָּר
|
יְדֻבַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִדַּבֵּר
|
מִדַּבֵּר
|
יִדַּבֵּר
|
הִדַּבֵּר
|
לְהִדַּבֵּר
|
| |
|