גרוטה
(הופנה מהדף גרוטא)
גְּרוּטָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גרוטה |
הגייה* | gruta |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־ר־ט |
דרך תצורה | משקל קְטוּלָה |
נטיות | ר׳ גְּרוּטוֹת או גְּרוּטָאוֹת |
- לשון חז"ל חפצים שהוצאו משימוש או שהושלכו לאשפה כי נשברו או שאינם פועלים.
- ”"הלוקח גרוטאות מן הגוי ומצא בהן עבודה זרה..."“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף נג, עמוד א)
- גם לשון זכר ”העושה כלים מן העשת ומן החררה.. אף מן הקצוצות משברי כלים מן הגרוטים ומן המסמרות“ (משנה, מסכת כלים – פרק יא, משנה ג)
- ”חצוצרות אינה כשרה אלא מן הכסף עשאה מן הגרוטאות כשרה משאר מיני מתכות פסולה“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק א, הלכה יט)
- ראיית חשבון רכוש שמבחינת חישוב הבלאי, ערכו אפס.
גיזרון[עריכה]
נגזרים[עריכה]
תרגום[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית. האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט.