1. בחלק מכתבי היד של המשנה מופיע: "גִּצְטְרָה" או "גַּצְרָה" (ומשם כנראה לערבית: قَوْصَرَة (קַוְצַרַה) - סל). כנראה מלטינית: cisterna - כלי לקיבול מים; יתכן שהגיעה לעברית דרך היוונית: gēstérna) γηστέρνα).[1] בעברית המילה קיבלה משמעות של כלי שבור הראוי לשמש רק לקיבול נוזלים מטפטפים. אחרים גזרו מיוונית: gástra) γάστρα) – סיר בישול.[2]
2. יסטרוב גזר ממשמעות 1, שבלשון חז"ל המשמעות של "גיסטרא" התרחב לכל דבר פגום או שבור.[3] ויש שהסבירו אחרת את התרחבות המשמעות, שגיסטרא הוא כלי שאינו ראוי לשום שימוש מלבד קיבול זבל, ומשם התרחב לנבלה שאין לה שימוש.[4]
↑CAL, gysṭrns. אמנם לא ברור אם מילה זו באמת מתועדת. ממקורות אחרים נראה שהמקבילה היוונית היתה kistérna) κιστέρνα).
↑י"נ אפשטיין, פירוש הגאונים על סדר טהרות, ברלין 1921, עמ' 11 הערה 12. והשוו גם בנימין מוספיא (מוסף הערוך, "גסטר"): "פי׳ בלשון יוני מין כלי אשר לו בטן גדול וגם תחתית הכלים נקרא כן".
ערך זה עוסק בכלי או בהמה פגומים. לערך העוסק בלגיון, מחנה צבאי; ראו קַסְטְרָה.
