גסה
לערך העוסק בגַּסָּה תואר בנקבה; ראו לשון זכר גס.
גָּסָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל לא בשימוש (יש לשכתב פירוש זה): נפח גזים שהצטברו בגרונו, בדר"כ פעולה בלתי רצונית.
- ”אִשָׁה שְׁרֹאשָׁה כָּבֵד עָלֶיהָ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִים עָלֶיהָ וְרוֹתֶתֶת וְגוֹסָה“ (בבלי, מסכת נדה – דף סג, עמוד ב)
- אָמַר לָהֶם: שׁוֹטִים כָּל עַצְמָם שֶׁל מְלָכִים אֵין בּוֹרְרִים לָהֶם אֶלָא לֶחֶם קַל שְׁלֹא יִהְיֶה אֶחָד מֵהֶם גּוֹסֶה וְדלרְיָא אוֹחַזְתּוֹ ספרי דברים פרשת דברים פיסקא א
גיזרון
[עריכה]- נדיר בלשון חז"ל.