גמגם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גִּמְגֵּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גמגם
שורש וגזרה ג־מ־ג־ם
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל דיבר באופן קטוע, תוך התעכבות על הברות ספציפיות. מחמת הסוס, מבוכה או לקות מוחית.
    • אל תגמגם ואמר לו אלא אמור לו מייד
    • מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם למעלה מרבי יהודה בן בתירא אמר לו בני פתח פיך ויאירו דבריך

גיזרון[עריכה]

  • מצוי במצרית קדומה גמגמ gmgm בהוראת דיבור-טיפשי או מקוטע . וכפועל בהוראת לשבור, לרסק, לקרוע .להלן הירוגליף:
G28G17G28G17A2Z3

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

במדרש נדיר התגמגם כמו נמוג ”כבר היה העולם מתגמגם והולך“ (שיר השירים רבה, פרשה ז, סימן א)

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גמגום