גרסא דינקותא

גִּרְסָא דְּיַנְקוּתָא

לשון חז"ל דבר שאותו למד אדם בהיותו בגיל ילדות, ונחקק בזיכרונו חזק יותר מאשר לימודים שלמד בגיל מאוחר יותר.
- ”אמר אי זכאי גמירתיה לשמעתיה מעיקרא והא גמרה נפקא מינה לגירסא דינקותא וכבתה אין זקוק לה“ (בבלי, מסכת שבת – דף כא, עמוד ב)
- ”את ה"בעל־פה" קולטים בנקל התינוקות בבית רבם וגונזים אותו גניזה עולמית במחותיהם הרופפים, מעין “גרסא דינקותא”, שהשפעתה קימת ומתמדת. וכך הוא הולך ונמסר מאבות לבנים ומהם לנכדיהם עד סוף כל הדורות.“ (וְהִגַדְתָּ לְבִנְךָ.., מאת חיים אהרן קפלן, בפרויקט בן יהודה)
- ”בסמוי מספרת האגדה על שיבתו של העם היהודי ממרכזי התרבות באירופה אל ביתו הדל שמִקדם, וזאת עקב גרסא דינקותא שלו; בזכות לימודי החומש והקריאה היום-יומית בסידור התפילה“ (על נפלאות הרפואה לפי אגדה לילדים מאת ח"נ ביאליק, מאת זיוה שמיר, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: גרסא דינקותא