”אמר רב יהודה: לא איברי ליליא אלא לשינתא. אמר רבי שמעון בן לקיש: לא איברי סיהרא אלא לגירסא.“ (בבלי, מסכת עירובין – דף סה, עמוד ב)
"שמחה לאיש במענה פיו- ... ורבותינו דרשוהו על בעלי גירסא, אם מוצאים בפיהם מענה אז תתקיים בם וישמחו." (רש"י משלי טו,כג)
לשון ימי הביניים שיטה בדבר נכונות חומר כתוב.
”שמועה זו עיקרה במסכת ברכות פרק א', ומשובשת היא בכל הנוסחאות. ואנו תיקננוה מנוסחי הישיבות, והנה אנו כותבין הגירסא כפי מה שתיקנו הישיבות.“ (פירוש למסכת סנהדרין, מאת רב ניסים גאון, באתר מאגרים)
"הגירסא הזו משובשת היא, ואי אפשר להעמידה ובמסכת זבחים ובתורת כהנים הכי איתא..." (רש"י יומא סח ע"א)
