גוה
(הופנה מהדף גווה)
גֵּוָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גווה |
| הגייה* | geva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ גֵּווֹת; גֵּוַת־, ר׳ גֵּווֹת־ |
- לשון המקרא גוף של אדם.
- "שָׁלַף וַיֵּצֵא מִגֵּוָה, וּבָרָק מִמְּרֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ עָלָיו אֵמִים." (איוב כ כה)
- עברית חדשה (ימאות) גוף של אונייה ישנה ובלתי כשירה לשיט, שהוסבה לשימוש אחר.
- במקום לגרוט את האונייה הוחלט להפוך אותה לגווה לתרגול בקרת נזקים וכיבוי אש.
- "הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של מנהל הנמל." (תקנות הנמלים, תשל"א-1971, באתר גולדפרב-זליגמן)
גיזרון
[עריכה]- מן גֵּו במשמעות "גוף".
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.