מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
גווה
|
הגייה* |
geva
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ גֵּווֹת; גֵּוַת־, ר׳ גֵּווֹת־
|
גווה של
גוררת לשעבר, המשמשת לאימוני
הנצלה בצי האמריקני.
גוות האסורים אה"מ "ווֹרִיוֹר", 1862.
- לשון המקרא גוף של אדם.
- "שָׁלַף וַיֵּצֵא מִגֵּוָה, וּבָרָק מִמְּרֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ עָלָיו אֵמִים." (איוב כ כה)
- (ימאות) גוף של אונייה ישנה ובלתי כשירה לשיט, שהוסבה לשימוש אחר.
- במקום לגרוט את האנייה הוחלט להפוך אותה לגווה לתרגול בקרת נזקים וכיבוי אש.
- מן גֵּו במשמעות "גוף".
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.