בעליל
בַּעֲלִיל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בעליל |
| הגייה* | ba'alil |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | ע־ל־ל, כפולים |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא בברור, גלוי לכל, באופן מובהק.
- ”אִמְרוֹת ה', אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת: כֶּסֶף צָרוּף, בַּעֲלִיל לָאָרֶץ; מְזֻקָּק, שִׁבְעָתָיִם“ (תהלים יב, פסוק ז)
- ”בֵּין שֶׁנִּרְאָה (מולד הירח) בַעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַעֲלִיל, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק א, משנה ה)
- ”נמצא בעליל של עיר היו מודדין“ (תוספתא, מסכת סוטה – פרק ט, הלכה א)
- סרבנות הנה עבירה על החוק בעליל.
- רב זה הנו יהודי בעליל.
גיזרון[עריכה]
- מופיעה פעם אחת במקרא. אמנם שם הוראתה לא ברורה: חז"ל (ראש השנה כא ע"ב) פירשו ע"פ המשנה שהכוונה מפורסם וגלוי, כלומר מבורר ומזוקק[1]. אמנם הטעמים מורים נגד פירוש זה; וראה 'פרשנים מפרשים'.
פרשנים מפרשים[עריכה]
”כֶּסֶף צָרוּף, בַּעֲלִיל לָאָרֶץ“ (תהלים יב, פסוק ז)
- ראב"ע: "בעליל– כפול הלמ״ד [משקל קַטְלִיל], כדרך: סגריר (משלי כז, טו) והוא מגזרת בעל הארץ שהוא אדוניה".
- רד"ק: "הבי״ת שרש, והוא כפול למ״ד הפעל בשקל סגריר, וכלומר: האמרות האלה הן ככסף צרוף מאדון כל הארץ".
- התרגום הארמי: "סִימָא סְנִינָא בְּכוּרָא" - כסף מזוקק בכור, כלומר "עליל" = כור.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- "בַּעֲלִיל" ; האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וכן פירש רש"י.