מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | בעבוע |
| הגייה* | bi׳bua׳ |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ע־ב־ע |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | |
בעבוע של מים בעת רתיחה
- לשון חז"ל העלאת בועות כתוצאה מערבול שעובר הנוזל.
- ”וּבְגָדִים שֶׁהִטְבִּילָן מְכֻבָּסִין, עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ; הִטְבִּילָן נְגוּבִין, עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ וְיָנוּחוּ מִבִּעְבּוּעָן.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק י, משנה ד)
- ”בִּעְבּוּעַ שֶׁבֶּחָבִית שֶׁנִּקַּב בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ (בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן), זֶה כְנֶגֶד זֶה, טָמֵא בְּאַב הַטֻּמְאָה וְטָמֵא בְּאֹהֶל הַמֵּת.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק ב, משנה ח)
