מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בעבוע
|
| הגייה* |
bi׳bua׳
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־ע־ב־ע
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
|
בעבוע של מים בעת רתיחה
- לשון חז"ל העלאת בועות כתוצאה מערבול שעובר הנוזל.
- ”וּבְגָדִים שֶׁהִטְבִּילָן מְכֻבָּסִין, עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ; הִטְבִּילָן נְגוּבִין, עַד שֶׁיְּבַעְבְּעוּ וְיָנוּחוּ מִבִּעְבּוּעָן.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק י, משנה ד)
- ”בִּעְבּוּעַ שֶׁבֶּחָבִית שֶׁנִּקַּב בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ (בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן), זֶה כְנֶגֶד זֶה, טָמֵא בְּאַב הַטֻּמְאָה וְטָמֵא בְּאֹהֶל הַמֵּת.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק ב, משנה ח)
