מצרפתית: biscuit. מתחילית -bis – דו־, ובסיס cuit – מבושל (תרגום שאילה מהלטינית biscoctus 'מבושל פעמיים'). השם נובע מהעובדה שהיו אופים את העוגיות בפעם השנייה באיטיות בתנור כדי לייבש אותם, כך שיתשמרו במהלך מסעות ימיות ארוכות. מאותה סיבה, לחם אפוי פעמיים, שהשתמר היטב, היה נפוץ בעולם העתיק, כולל לצורך הזנת צבאות: panis biscoctus ברומא העתיקה, δίπυρος άρτος ביוון העתיקה.