בין השמשות
מראה
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בין השמשות |
הגייה* | beyn hashmashot |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | צרף |
נטיות |
- לשון חז"ל שעת הדמדומים שבין שקיעת השמש לצאת הכוכבים; המעבר בין יום ליום.
- ”כְּדַרְכּוֹ, לִשְׁמוֹנָה, נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִמּוֹל לְתִשְׁעָה, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, נִמּוֹל לַעֲשָׂרָה...“ (משנה, מסכת שבת – פרק יט, משנה ה)
- ”שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְעָשָׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן עָשָׂה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.“ (משנה, מסכת כריתות – פרק ד, משנה ב)
- ”רָאָה אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַחַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאַחַת לְמָחָר, אִם יָדוּעַ שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר, וַדַּאי לַקָּרְבָּן וְלַטֻּמְאָה.“ (משנה, מסכת זבים – פרק א, משנה ו)
- ”וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת, / שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי: / אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים – / הֵיכָן נְעוּרָי?“ (הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”בערב שבת בין השמשות עלתה במחשבה לפניו, שמן הראוי היה לפשוט את המונדיר, שהוא סוף סוף בכלל בגדי חול, וללבוש בגדי שבת שיש לו בביתו.“ (בירחי פגרה, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
מקור
[עריכה]- מן שֶׁמֶשׁ. מטבע לשון הנזכר פעמים רבות בתלמוד ובמשנה, למשל:
- ”לאחד עירב עליו מבעוד יום ולאחד עירב עליו בין השמשות“ (בבלי, מסכת שבת – דף לד, עמוד א)
- ”כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה“ (בבלי, מסכת שבת – דף לה, עמוד ב)
- ”עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן:“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה ו)
פרשנים מפרשים
[עריכה]- תרגום אונקלוס: "בין שמשיא".
- הגר"א על שמות יב ו באתר ספריא.
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: dusk
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: בין השמשות (יהדות) |
לקריאה נוספת
[עריכה]- האקדמיה ללשון העברית, בתוך: מטבעות לשון: מִמַה נַפְשָׁךְ?, עדכון: 24/7/2017.
- חיים יחיאל בורנשטיין, "סדרי זמנים והתפתחותם בישראל", תר"ץ. בפרויקט בן־יהודה.