בלמוס

בֻּלְמוֹס

רעב חולני, תאוות זלילה.
- ”מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוֹס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְבָרִים טְמֵאִים עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ו)
בהשאלה: תאווה בלתי נשלטת למשהו.
- ”אָמַר רַב נַחְמָן בַּר חָנִין: כָּל מִי שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר בֻּלְמוֹס שֶׁל עֲרָיוֹת, סוֹף שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתוֹ מִבְּשָׂרוֹ.“ (בראשית רבה, פרשה נא, סימן ט)

מיוונית: boulimós) βουλιμός), במשמעות (1). הלחם של המילים boûs) βοῦς) – שור או פרה, ו־līmós) λῑμός) – רעב.