אשראי

אַשְׁרַאי[עריכה]

לשון חז"ל מכירה שלא מתבצעת במזומן אלא בהלוואה.
- ”מייתי זוזא חריפא (רש"י: ...ומביאין מעות ואין מקיפין להן באשראי.)“ (בבלי, מסכת כתובות – דף ק, עמוד ב)
- ”אָמַר רַב פָּפָּא: כׇּל אַגַּב — גְּבִיָּא בָּעֵי. כֹּל אַשְׁרַאי — סָפֵק אָתֵי סָפֵק לָא אָתֵי“ (בבלי, מסכת יומא – דף ב, עמוד א)
הלוואת כסף מזומן על ידי בנק.
- הבנק מציע אשראי מהיר ללקוחות
שם טוב, מהימנות פוליטית או פיננסית.
- המפלגה זכתה לאשראי בבחירות ועליה לעמוד בהבטחות.

מארמית, מן השורש שר"ר (חוזק, ביטחון).^{[סמ׳ 1]} בגמרא משמש במובן של הקפה ואמנה. כיום גם במשמעות של כרטיס אשראי. המילה שולבה רשמית בשפה העברית בשנת תש"ד.^{[סמ׳ 1]}

ערך בוויקיפדיה: אשראי