לדלג לתוכן

ארכבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אַרְכֻּבָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארכובה
הגייה* arkuba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־כ־ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ אַרְכֻּבּוֹת; אַרְכֻּבַּת־, ר׳ אַרְכֻּבּוֹת־
ברך
ארכובה של מקדחת יד
ידית ארכובה
  1. לשון חז"ל ברך, מִפְרָק הרגל שבין הירך לקרסול.
    • "בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה, כשרה." (משנה חולין ד ו)
    • "הטילו אותו [את יונה] עד ארכובותיו ועמד הים מזעפו". (מדרש תנחומא, ויקרא, סימן ח)
  2. דבר־מה הכפוף כברך.

גיזרון

[עריכה]
  • מארמית: ארכובתא. מופיע פעם אחת במקרא: ”וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן.“ (דניאל ה, פסוק ו) קרוב לערבית: عُرْقُوب (עֻרְקֻוְבּ) - גיד העקב או הברך.
  • קרוב לבֶּרֶךְ.

פרשנים מפרשים

[עריכה]
  • ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלאיים ז א: "הארכובה שבגפן - גפן עקומה ונכפפת על גבי קרקע וחוזרת ונזקפת כמין ארכובה עקומה."
  • ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים יד: "מפתח של ארכובה - שמתקפל כארכובה עם השוק. שעשוי כמין נו"ן כפופה שלנו. ורוב מפתחות שבארץ ישמעאל הם כן."

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש רכב

השורש ר־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ר־כ־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָכַב רוֹכֵב

(ב׳ פעוּל: רָכוּב)

יִרְכַּב רְכַב לִרְכֹּב
נִפְעַל נִרְכַּב נִרְכָּב יֵרָכֵב הֵרָכֵב לְהֵרָכֵב
הִפְעִיל הִרְכִּיב מַרְכִּיב יַרְכִּיב הַרְכֵּב לְהַרְכִּיב
הֻפְעַל הֻרְכַּב מֻרְכָּב יֻרְכַּב -אין- -אין-
פִּעֵל רִכֵּב מְרַכֵּב יְרַכֵּב רַכֵּב לְרַכֵּב
פֻּעַל רֻכַּב מְרֻכָּב יְרֻכַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרַכֵּב מִתְרַכֵּב יִתְרַכֵּב הִתְרַכֵּב לְהִתְרַכֵּב

הערות

[עריכה]
  • בבניין קל, בשם הפועל, ההוגה "לִרְכַּב"- שוגה.
  • בבניין קל, בזמן הֶעתיד, ההטייה בחולם בעה"פ מותרת, למשל: אֶרְכֹּב, תִּרְכֹּבְנָה, נִרְכֹּב וכו'.