אסטרונום
מראה
אַסְטְרוֹנוֹם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אסטרונום |
| הגייה* | astronom |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | ר׳ אַסְטְרוֹנוֹמִים |
- עברית חדשה חוקר גרמי השמיים, טבעם, תנועותיהם וכו'.
- ”הנך רואה, הקורא, שאין כל יסוד מוסד להודעה אשר בדה האסטרונום המפורסם הזה מלבו, וטוב ממנו המאמין באמונה שלמה, כי ארצנו היא הפלניט האחד...“ ("הכרמל", 15 בנובמבר 1861, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”פרי השנוי הזה בכל שלמותו אנו מוצאים באנשים כסקקי האיטלקי, שהיה אסטרונום מצוין וכהן אדוק כאחד.“ (על פרשת דרכים, מאת אחד העם, 1895, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: ἀστρονόμος (astro-nómos); מן ἄστρον (astron) – "כוכב" + νόμος (nómos) – "חוק". המלה nomos נגזרה מן הפועל némein, שמשמעותו לחלק, לסדר, למיין. המונח במקורו מציין את מי שממיין את הכוכבים לקבוצות ולמערכות-כוכבים, כלומר למי שעוסק במדע הכוכבים.[1] המונח היווני נקלט בלטינית – astronomus, ודרכה במהלך ימי הביניים בשאר לשונות אירופה. לעברית הגיעה המילה מגרמנית או רוסית.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: astronomer
- גרמנית: Astronom
- צרפתית: astronome
- רוסית: астроном