אסוננס

אָסוֹנַנְס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אסונאנס
הגייה*	asonans
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות

1. מצלול או אמצעי ספרותי המאופיין בחזרה על אותו הגה במילים סמוכות או קרובות.

גיזרון

• מצרפתית: assonance; מן assonare בלטינית, להדהד.

מילים נרדפות

• חרוז תנועה

תרגום

• אנגלית: assonance‏‏‏‏
• צרפתית: assonance‏‏‏‏
• רוסית: ассона́нс‏‏‏‏

ראו גם

• חרוז
• חריזה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אסונאנס