מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אלוהי |
| הגייה* | elohi |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ל־הּ |
| דרך תצורה | אֱלֹהַ + ־ִי |
| נטיות | נ׳ אֱלֹהִית |
- לשון ימי הביניים שקשור לאלוהים.
- ”כְּמוֹ זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם, זֵכֶר לְמַתַּן תּוֹרָה, וְכֻלָּם עִנְיָנִים אֱלֹהִיִּים, אַתֶּם מֻזְהָרִים בִּשְׁמִירָתָם.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק י)
- "כשההוא אוהב את ההיא, / תמיד הוא אומר לה, / חוזר ואומר לה / כמה היא אלוהית." (מרוב אהבה שותק, מאת יוסי בנאי)
- לטעות זה אנושי, לסלוח זה אלוהי