”העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו ה' אלוהינו את יום ראש החודש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם לאמש“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ג, משנה ט).
[לא בשימוש] חושך, לילה.
"הם האפילו ברה כשמש / לכן חשך אורם לאמש / הם יעצו לאבד בן בכור / לכן חצות לילה נוגף בם כל בכור." (ר' אלעזר הקליר, פיוט לפסח)
למילה מקבילות במספר לשונות שמיות. למשל; בערבית أَمْس(אַמְס) – אתמול, ומאותו שורש مَسَاء(מַסָאא) – ערב; באכדית amšat – אתמול, ומאותו שורש mūšu – לילה, בגעז məset) ምሴት) – ערב. בלשון חז"ל משמעות המילה היא אתמול, אולם בתנ"ך המילה מופיעה תמיד בהקשר של לילה. כיום השימוש המקובל הוא כמו בלשון המקרא: בלילה שעבר, אתמול בערב.[1]
לפי זה ייתכן כי ”וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ“ (שמות י, פסוק כא) הוא פועל שנגזר מן אֶמֶשׁ.[2]
