אחמתא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַחְמְתָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחמתא
הגייה* 'akhmta
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אַחְמְתִין
  1. לשון ימי הביניים [ארמית] כלי לאיחסון וגניזה למסמכים ותעודות.
    • "חֲפַר בִּסְפַר פְּרָת וְאַשְׁכַּח תַּמָן שִׁית מְאָה וְתַמְנָן אַחְמְתִין דִנְחָשָׁא מַלְיָין דְהַב טָב יוֹהֲרִין וּבוּרְלִין וְסַנְדַלְכִין" (תרגום ראשון לאסתר א,ד)
  2. לשון המקרא שם עיר בפרס.

גיזרון[עריכה]

 1. ככל הנראה נובע מהבנה מוטעית של הפסוק, ש'אחמתא' מקביל לחֵמֶת שבעברית, וכמו שפירשו רוב המפרשים בעזרא.[1] יש שערערו על הבנה זו מכיוון שבד"כ 'חמת' הכוונה לנאד מעור, ולא סביר שיאחסנו מסמכים שם.[2] עכ"פ הכוונה לכלי אחסון כלשהו, ככל הנראה מעין תיבה או ארון.
 2. מפרסית: 𐏃𐎥𐎶𐎫𐎠𐎴 (הַנְגְמַתַנַא. מילולית: להתחבר). כיום נקראת המדאן.[3] אמנם רוב המפרשים פירשו בפסוק אחרת, כמו שנאמר למעלה.

מידע נוסף[עריכה]

  • אליעזר בן-יהודה חידש ע"פ משמעות (1) את המילה 'אַחְמָת' (רבים: אַחְמָתִים) בהוראת: גנזך, ארכיון, אמנם המילה לא התקבלה[4].

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אחמתא

הערות שוליים[עריכה]

  1. כך פירשו המיוחס לרש"י, ר' משה קמחי, מצודות.
  2. CAL
  3. כך מוסכם היום במחקר, וכן תורגם בפשיטתא ("באחמתן מדינתא"). בתרגום השבעים לא תרגמו מילה זו, כנראה מחוסר ידיעה.
  4. אמנם מתועד שימוש במילה אצל בנו, איתמר בן אב"י, בספרו 'כנען ארצנו'.