אחזו השבץ

אֲחָזוֹ הַשָּׁבָץ

1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): אדם הגוסס.

מקור

• ”וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲמָד נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי“ (שמואל ב׳ א, פסוק ט). המילה שבץ מופיעה פעם אחת במקרא, כחלק מביטוי זה.

פרשנים מפרשים

• מקובל להבין כי השבץ הוא סוג של חולי. לשיטת הרמב"ן (שמות) לשון משבצת כעין מזלג שבו תפסו את הנופלים במלחמה.

ראו גם

• שבץ