אחזו בלמוס

אֲחָזוֹ בֻּלְמוּס

אדם שחולה מרוב רעב.

השורש א־ח־ז הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים

א־ח־ז	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	אָחַז	אוֹחֵז, אָחוּז	יֹאחַז או יֶאֱחֹז	אֱחֹז	לֶאֱחֹז
נִפְעַל	נֶאֱחַז	נֶאֱחָז	יֵאָחֵז	הֵאָחֵז	לְהֵאָחֵז
הִפְעִיל	הֶאֱחִיז	מַאֲחִיז	יַאֲחִיז	הַאֲחֵז	לְהַאֲחִיז
הֻפְעַל	הָאֳחַז	מָאֳחָז	יָאֳחַז	-אין-	-אין-
פִּעֵל	אִחֵז	מְאַחֵז	יְאַחֵז	אַחֵז	לְאַחֵז
פֻּעַל	-אין-	מְאֻחָז	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְאַחֵז	מִתְאַחֵז	יִתְאַחֵז	הִתְאַחֵז	לְהִתְאַחֵז

הערה

המטה בבניין קל לפי גזרת השלמים ולא לפי גזרת נפ"א איננו שוגה, שכן במקרא קיימות שתי הצורות:

" ”טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם“ (קהלת ז, פסוק יח), לצד: ” יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח; יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים“ (איוב יח, פסוק ט)