ארך רוח

אֶרֶךְ רוּחַ

1. שיש לו סבלנות לאחרים. עניו. סבלן.

   • ”טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, טוֹב אֶרֶךְ-רוּחַ מִגְּבַהּ-רוּחַ.“ (קהלת ז, פסוק ט)

ראו גם

• אֶרֶךְ אַפָּיִם

ניגודים

• גבה רוח
• גאותן
• קפדן

ראו גם

• אֶרֶךְ
• רוח

אֹרֶךְ רוּחַ

1. סבלנות.

   • אנא המתן בארך רוח עד שיגיע תורך.
   • "הֱיֵה מְמַהֵר לְהַאֲזִין, וּבְאֹרֶךְ-רוּחַ הָשֵׁב פִּתְגָּם." (בן סירא ה#(טו))

מקור

• גזירה לאחור מאֶרֶךְ רוּחַ שבמקרא

מילים נרדפות

• סבלנות
• מתינות

ניגודים

• קֹצֶר רוח

תרגום

• אנגלית: patience‏‏‏‏