מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | uriyah |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | אור + יהוה |
נטיות | |
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר וַיִּלָּחֲמוּ אֶת-יוֹאָב וַיִּפֹל מִן-הָעָם מֵעַבְדֵי דָוִד וַיָּמָת גַּם אוּרִיָּה הַחִתִּי.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק יז)
- ”...וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, אֶת-דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-תַּבְנִיתוֹ--לְכָל-מַעֲשֵׂהוּ.“ (מלכים ב׳ טז, פסוק י)
- ”אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מְרֵמוֹת בֶּן-אוּרִיָּה בֶּן-הַקּוֹץ מִדָּה שֵׁנִית מִפֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב וְעַד-תַּכְלִית בֵּית אֶלְיָשִׁיב.“ (נחמיה ג, פסוק כא)
- שם פרטי תאופורי (הנושא את שם האל), מן אוּר + שם המפורש.