אוטו

אוֹטוֹ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוטו
הגייה*	oto
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ אוֹטוֹאִים (צורה תת־תקנית)

1. [עממי] מכונית.

   • ”הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל וְיָרֹק, / הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ נוֹסֵעַ רָחוֹק. / בַּבֹּקֶר נוֹסֵעַ, בָּעֶרֶב הוּא שָׁב, / מוֹבִיל הוּא לִ"תְנוּבָה" בֵּיצִים וְחָלָב.“ (הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ, מאת פניה ברגשטיין)

גיזרון

• קיצור של אוטומוביל.

צירופים

• אוטו גלידה
• אוטו זבל
• אוטו משא

מילים נרדפות

• מכונית