נאיבי

נָאִיבִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נאיבי
הגייה*	na'ivi
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' נָאִיבִים או נָאיבִיִּים; נ' נָאִיבִית, נ"ר נָאִיבִיּוֹת

1. טיפוס תמים, ילדותי, שקל לרמות אותו.

   • הוא מאמין לכל. הוא כל כך נאיבי.

2. מעשה האופייני לאדם נאיבי (1).

   • זה ממש נאיבי להאמין להבטחות של פוליטיקאי לפני בחירות.

גיזרון

• לטינית: nativus, "טבעי"‏ ←‏ צרפתית: naïve, "לא מתוחכם", "תמים"‏ ←‏ אנגלית: naive, "תמים", וממנה לעברית, בתוספת סיומת ִי‏

מילים נרדפות

• תמים

תרגום

• אנגלית: naive‏‏‏‏

ראו גם

• פתי