מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 ערך זה עוסק בעָרוּם, ערמומי. לערך העוסק בעָרֹם, בעירום; ראו ערם.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ערום
|
| הגייה* |
arum
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ר־ם
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
נ׳ עֲרוּמָה, ר׳ עֲרוּמִים, נ"ר עֲרוּמוֹת
|
- שיש בו עורמה, שביכולתו לתכנן תחבולות ומזימות.
- ”וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יהוה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר אֶל-הָאִשָּׁה אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן.“ (בראשית ג, פסוק א)
- ”פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל-דָּבָר; וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ.“ (משלי יד, פסוק טו)
- ”נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת; וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת.“ (משלי יד, פסוק יח)
מילים נרדפות[עריכה]
