מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
רימון |
| הגייה* |
rimon |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' רִמּוֹנִים |
- עץ בעל פרחים אדומים ופירות גדולים.
-
- "וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים" (במדבר יג, כג).
- פריו של עץ בעל שם זהה (ראו פירוש 1) הנמנה עם שבעת המינים.
-
- גרגיריו של הרימון מוקפים בשכבה עסיסית המיועדת למאכל.
- מן הציפה של גרגירי הרימון ניתן להכין מיץ.
- "אִמְרִי לוֹ: הַגָּן פּוֹרֵחַ, / נָעוּל הוּא וְאֵין פּוֹתֵחַ; / רִמּוֹן פָּז שָׁם יֵשׁ בֵּין עָלָיו – / אַךְ אֵין מִי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלָיו." ("בין נהר פרת ונהר חידקל", חיים נחמן ביאליק).
- "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח, ח).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
רימון |
| הגייה* |
rimon |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' רִמּוֹנִים |
- כלי נשק בצורת מיכל עגול הנזרק לעבר מטרה. עם התרסקותו מתפזר תוכנו, שיכול להיות חומר נפץ, הגורם לפיצוץ, או חומר כימי כלשהו כגון גז.
-
- לאחר שחרור הניצרה יש לזרוק את הרימון במהירות, לפני שיתפוצץ.
- הרימון נקרא כך משום שצורתו החיצונית וגודלו מזכירים את אלו של פרי עץ הרימון.
הרימון נקרא כך גם משום שראשוני רימוני היד היו רימוני רסס. בהתפוצץ רימון הרסס נוצרים רסיסים רבים, המזכירים את גרגרי הרימון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
